החלטה בתיק ת"פ 43724-02-11

1.      נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה, שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים.   
בכתב האישום נטען כי הנאשם שימש כשוטר, ביום 14.12.09 הוא נהג באופקים עם שוטר אחר (להלן: " אריק") ושני מתנדבים. הם הבחינו ברכב חשוד וסימנו לו לעצור לבדיקה אולם הוא הגביר מהירותו והשוטרים פתחו במרדף אחריו, במהלכו ירה הנאשם אל עבר הרכב הנמלט. לאחר שהרכב נעצר ניגש הנאשם לרכב והחל לתשאל קטין ששהה בו לגבי זהות הנהג שנמלט, וכשהקטין השיב שאיננו מכיר את הנהג הכה אותו הנאשם בבטנו באמצעות פנס. בגין אישום זה הוא עומד לדין בעבירת תקיפה.         
באישום השני מיוחס לנאשם, כי בהמשך לאירוע הוא רשם דו"ח פעולה כוזב לפיו השוטר האחר הוא זה שירה בעת המרדף. כמו כן הוא לא ציין כי נכחו בניידת שני מתנדבים קטינים, והוא אף הורה להם שלא לדבר על המרדף ושלא לומר כי נכחו בו. בגין אישום זה הוא עומד לדין בעבירות של שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים.

2.      הסנגור הגיש בקשה לביטול כתב האישום בטענת "הגנה מן הצדק", נוכח אפליה בין הנאשם למעורב האחר, הוא השוטר אריק.  
לטענת הסנגור בנוגע לנאשם הוגש כתב אישום פלילי לבית משפט ואילו חברו השוטר אריק הועמד לדין בבית הדין למשמעת, אף על פי ששניהם היו שותפים לכאורה לאותן עבירות. עוד ציין הסנגור כי נגד אריק כלל לא הוגש כתב אישום בנוגע לעבירת תקיפה. בנסיבות אלה, לטענת הסנגור בהעדר הסבר מניח את הדעת לגבי ההתנהלות השונה ביחס לנאשם וביחס לאריק, יש מקום לבטל את האישום. לחילופין מבקש הסנגור לבטל את האישום השני אשר הוא זהה לאישום שהוגש כנגד אריק לבית הדין למשמעת. 

3.      המאשימה בתגובתה מציינת כי יש לדחות את הבקשה הן מכיוון שאיננה מבססת עילה להגנה מן הצדק, והן לגופם של דברים.            
לטענת המאשימה, במהלך חקירה התעורר חשד כי הנאשם הוא זה שירה, ולא אריק כפי שצוין בדו"חות. עוד עלה, כי בדו"חות הוסתרה נוכחותם של שני המתנדבים הקטינים. אריק הודה במיוחס לו. לאחר שנערך לו שימוע, הוחלט להעמידו לדין משמעתי ובמסגרת הסדר טיעון הוא הורשע בגין הדיווח הכוזב והפנייה למתנדבים. בית הדין המשמעתי השית עליו עונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה.           
לטענת המאשימה במקביל בוצע שימוע גם לנאשם דנן. בשים לב לחלקו באירוע ולאי נטילת אחריות מצידו הוחלט על העמדתו לדין פלילי.

4.      המאשימה מוסיפה ומציינת בתגובתה, כי לא נטען בבקשה כי ההחלטה להעמיד את הנאשם לדין נעוצה בהתנהגות מכוונת וזדונית של הרשות, אלא רק לחוסר סבירות. בנסיבות אלה, ולנוכח האבחנות בין הנאשם לאריק, אין מקום להתערב בהחלטה.

5.      המאשימה מדגישה חמישה הבדלים בין הנאשם לאריק, המצדיקים לטעמה את היחס השונה כלפיהם:

                                 א.            תקיפת הקטין מיוחסת רק לנאשם והיא חמורה, מבחינה עובדתית, יותר מהתקיפה שיוחסה לאריק.

                                  ב.            באשר לדיווחים הכוזבים - מעשיו של הנאשם חמורים יותר בכך שהוא דיווח ברשת הקשר המשטרתית דבר שונה מדברים שכתב בדו"ח, באשר לזהוי הנמלט.

                                  ג.             באשר לדיווח הכוזב בעניין הירי - אף שמעשיהם של הנאשם ושל אריק היו דומים, הרי שהנאשם מסר דיווח כוזב כדי למלט את עצמו מהכף. ואילו אריק כתב את הדיווח הכוזב רק כדי לסייע לנאשם.

                                  ד.            בניגוד לנאשם, אריק הודה במיוחס לו וקיבל אחריות על מעשיו, דבר שיש בו כדי להפחית את העניין הציבורי שבניהול הליך פלילי.

                                 ה.            עם סנגורו של אריק הגיעה המאשימה להסדר טיעון.

6. הגנה מן הצדק - מבט כללי - הגנה מן הצדק היא הגנה חדשה שטרם התגבשה כדבעי.
   סעיף 149 (10) לחסד"פ מורה כי ניתן לבטל כתב אישום בנסיבות בהן: " הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".   
   
   העובדה שהמחוקק הקנה להגנה זו מעמד סטאטוטורי, מעבר לקיומה בהלכה הפסוקה בעבר, מדגישה ביתר שאת את הצורך לבחון אם בנסיבות העניין אכן תחושת הצדק תיפגע מניהול הליך פלילי. עם זאת, מוטב להזהר שלא להרחיב את תחולת ההגנה מעבר לראוי.